מִדַּבְּרוֹת

מִדַּבְּרוֹתf. pl. (דבר) 1) conduct, manners. Koh. R. to III, 18 (ref. to דברת, ib.) מ׳ שהצדיקים מִדַּבְּרִים the way the righteous conduct themselves. 2) (b. h.) conversation, talk. Ib. מ׳ שהרשעים מדברים בהם the conversations which the wicked hold. Snh.67b, a. fr. כלה מִדַּבְּרוֹתֶיךָ, v. כָּלָה; ib. 38b, כלך למדברותיך אצלוכ׳ Ms. M. (ed. כלך אצל); Ḥag.14a כלך מדברותיך אצל = כלה מד׳ ולךוכ׳, v. כַּלֵּךְ.